החלטה בתיק ו"ע 115/07 - פסקדין

1.       המבקש עותר למתן היתר לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הצינון או החוק), כדי שיוכל להתמנות כדירקטור בחברת אלעד מערכות (להלן: אלעד).

2.       המבקש שירת בצה"ל כראש אגף התקשוב והוא צפוי להשתחרר בדרגת אלוף ביום 31.10.07. עם זאת, בפועל סיים המבקש את תפקידו כראש אגף תקשוב בחודש נובמבר 2006, ובתאריך 1.1.07 הוא יצא לחופשת שחרור.

3.       מהבקשה ומתגובת המשיבה עולה, שבמסגרת תפקידו היה למבקש קשר עם חברת אלעד. אלעד היא אחד מהספקים עמם קשור משרד הביטחון בחוזים למתן שירותי ייעוץ בתחומי פיתוח שונים, כאשר היקף ההתקשרות עמה עומד על מאות אלפי ש"ח בשנה, לפי מכרז בו זכתה אלעד קודם כניסתו של המבקש לתפקידו. בנוסף, בשנים 2003-2004 הייתה מעורבת אלעד בביצוע פרוייקט ניהול ידע עבור משרד הביטחון, בהיקף של מיליון ש"ח. התקשרויות משרד הביטחון עם אלעד בוצעו באמצעות אגף התקשוב, שבראשו, כאמור, עמד המבקש. 

4.       המבקש הצהיר בבקשתו, כי לא היה לו כל קשר לאלעד כספק של הצבא, וכי "לא היה לי כל קשר ישיר או עקיף למכרז [למתן שירותי ייעוץ] שבו השתתפה החברה". המבקש גם הצהיר, כי לא היה מעורב בפרוייקט ניהול הידע, אשר הסתיים לפני יותר משנתיים.

5.       עמדת המשיבה היא, כי יש מקום למתן היתר כמבוקש, החל מחודש מאי 2007, עת תחלוף חצי משנה ממועד יציאתו של המבקש לחופשת שחרור. המשיבה סברה, כי דרגתו הבכירה של המבקש מצדיקה קיומה של תקופת צינון ממשית, אך כי קיימים גם שיקולים נגדיים, המצדיקים את קיצור התקופה הקבועה בחוק, כמפורט להלן:

א.   יכולת ההשפעה של המבקש על הענקת הזכויות היתה מועטה ועקיפה (באמצעות פקודיו) והיקפן הכספי של ההתקשרויות עם אלעד היה קטן באופן יחסי.

ב.    מכיוון שבתוקף תפקידו היה המבקש בעל יכולת השפעה על הענקתן של זכויות לחברות רבות בתעשייה הישראלית, מניעת העסקתו במשך שנה בכל אחת מאותן חברות עשויה להוביל לפגיעה שאיננה מידתית בחופש העיסוק שלו.

ג.    הקשר של המבקש עם אלעד התקיים במסגרת עבודה שוטפת וללא חריגה משגרת העניינים מאותו הסוג.

ד.    המבקש פורש מהשירות באופן טבעי וללא כל קשר להצעת המינוי כדירקטור באלעד, אותה קיבל לאחר סיום תפקידו.

ה.   המבקש הצהיר כי במסגרת תפקידו כדירקטור באלעד הוא לא יעמוד בקשר עם הצבא או עם פקודיו ולא ייצג את החברה בעניינים כלשהם הקשורים למערכת הביטחון. הצהרה זו מפיגה את החשש שמינויו של המבקש כדירקטור יאפשר לאלעד לנצל את הקשרים והידע שרכש המבקש בשירותו הצבאי לשם קידום ענייניה.

המשיבה אף הבהירה, שאם הועדה תאשר את קיצור תקופת הצינון, היא תיתן למבקש היתר לעבודה פרטית בחופשת הפרישה, בהתאם לתקופה שתקצוב הועדה.

6.       לאחר שבחנו את הבקשה, את טיעוני המבקש ואת עמדת המשיבה, הגענו למסקנה כי נוכל לקבלה, אולם זאת אך ורק מהמועד בו יפרוש המבקש מהשירות הציבורי, קרי; 31.10.07. להלן יפורטו נימוקינו.

7.       נקודת המוצא לדיון היא, כי העובדה שהמבקש לא החליט בפועל על הענקת זכויות לחברת אלעד, איננה גורעת מתחולת חוק הצינון ביחס אליו. סעיף 4 לחוק הצינון קובע מפורשות, כי מי שהיה ממונה על עובד בשירות הציבורי שהיה מוסמך להחליט על הענקת זכות לאחר או להמליץ על הענקת זכות כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטה בתחום הסמכות האמורה. אלעד אמנם זכתה במכרז למתן שירותי היועצים קודם לכניסת המבקש לתפקידו כראש ענף התקשוב. ואולם, בעת התפקיד בוצע רכש מאלעד לפי מכרז זה על-ידי הכפופים למבקש. הדעת נותנת, כי כראש ענף התקשוב הייתה בידי המבקש, או בידי הכפופים לו, היכולת להפסיק את ההתקשרות עם אלעד בנסיבות מסויימות. משלא עשה כן, העניק - גם אם באופן עקיף - זכות לאלעד. ומן העבר השני, מינויו כדירקטור בחברה נופל בגדר קבלתה של זכות מאלעד (ראו: סעיף 7 לחוק הצינון).

הוראת סעיף 4 לחוק מושתתת על הנחה, לפיה קבלתה התכופה של משרה מחוץ לשירות בסמוך לסיום התפקיד בשירות וכאשר קיים קשר בין השניים - יוצרת לא רק חשש לניגוד עניינים, אשר עלול לפגוע בתדמית ההגונה של השירות הציבורי ובאמון הציבור כלפי השירות הציבורי בכלל ומשרתי הציבור בפרט, אלא גם חשש למראית עין של אלה. לכן, גם כאשר לא עומדת כל ראיה קונקרטית לפגיעה בטוהר המידות, יש טעם במגבלה שקבע המחוקק, באופן המונע כל אפשרות, ולו קלה, של ניצול המעמד (ראו: ו"ע 1046/05 רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה, תק-מח 2006(1) 10706). 

8.       המבקש משתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, והוא ללא ספק נמצא במדרג הגבוה ביותר בהיררכיית התפקידים בשירות הציבורי. באופן טבעי, ככל שהמשרה רמה יותר, כך גלומות בה עוצמות השפעה בחזית רחבה יותר. ואולם, שיקול זה מחייב דקדקנות בהפעלת הוראות החוק, שכן ככל שהמשרה רמה יותר כך יש להקפיד יותר שמטרת החוק לא תסוכל, והוא, הן מבחינה מעשית והן מבחינת מראית העין. לשון אחר - "כגודל המשרה כך גודל הציפיות וכך מידת הדקדקנות בה יש לבחון את העניין ומראיתו" (ו"ע (ירושלים) 6037/03 עברי נ' מדינת ישראל, תק-מח 2003(3) 548). הוראות החוק פוגעות אמנם, במידה מסויימת, בעקרון חופש העיסוק, אך זאת למטרה ראויה, שהיא כאמור שמירה על טוהר המידות ועל אמון הציבור בשירות הציבורי. עובד ציבור המביע נכונות להצטרף לשירות הציבורי ולהשקיע בו ממרצו ומכישרונו חייב להכיר, כחלק מתנאי שירותו, גם במגבלות החלות עליו עם סיום תפקידו. זהו חלק מן ה"מחיר" שעל עובד ציבור לשאת, בבואו לקבל על עצמו משרה ציבורית.

9.       מנגד, יכולת ההשפעה של המבקש על הענקת זכויות לחברה הייתה מצומצמת ביותר, ולמעשה היא הסתכמה באי הפסקת ההתקשרות, עליה הוחלט לפני כניסתו לתפקיד, ובביקור חד פעמי בחברה, שהתקיים במסגרת עבודה שגרתית. כמו כן, על פי הצהרתו של המבקש, במסגרת תפקידו כדירקטור הוא לא יהיה בקשר כלשהו עם צה"ל ולא יטפל בנושאים הנוגעים למערכת הביטחון.

10.     לאחר שבחנו את נסיבותיו של המקרה הגענו למסקנה, כי השיקולים לקולא שצויינו לעיל, מפחיתים את החשש שעצם קיצור תקופת הצינון יפגע במקרה דנן בטוהר המידות, ומאפשרים לקבל את הבקשה, החל ממועד שחרורו הפורמלי של המבקש משירות בצה"ל, קרי 31.10.07.

11.     בהקשר זה יצוין, כי השיקול המכריע המונע מהוועדה ליתן את ההיתר החל מהמועד המבוקש על-ידי המבקש, הוא רצונו של המבקש לקבל את התפקיד באלעד קודם למועד שחרורו הפורמלי משירות בצה"ל. ההגבלות המוטלות על הפורש משירות הציבור מתייחסות למועד פרישתו ולא למועד סיום התפקיד בפועל (ראו למשל, סעיפים 2-4 לחוק הצינון). המונח "פרישה" מכוון למועד סיום יחסי עובד-מעביד. בענייננו, מסתיימים יחסים אלה בתום חופשת השחרור שניתנה למבקש, דהיינו; ביום 31.10.07. במקרים רבים הייתה נכונה הוועדה למנות את שנת הצינון מסיום התפקיד בפועל ולא ממועד הפרישה. בפסיקה זו ניסתה הוועדה לאזן בין הרצון להקל על הפורשים, שתרמו את מיטב זמנם ומרצם לשירות הציבורי, לבין הצורך לקיים את תכליתו של חוק הצינון ולשמור על אמון הציבור וטוהר המידות. ואולם, באותם מקרים בהם נכונה הוועדה להקל על הפורשים, דובר על קבלת המשרה לאחר מועד הפרישה הפורמלי, תוך קיצור תקופת הצינון הקבועה בחוק באמצעות מנייתה ממועד סיום התפקיד בפועל. במקרה דנן מבקשים הצדדים מהוועדה לאשר קבלת היתר בטרם הגיע מועד פרישתו הפורמלית של המבקש, וזאת אין הועדה מוסמכת לעשות. מתן אישור במועד הקודם לתאריך שחרורו של המבקש מהצבא מצוי אך ורק בידי רשויות הצבא הרלוונטיות, ועל המבקש לפנות אליהן בעניין זה (וראו: ו"ע (ירושלים) 1034/05 שחורי נ' צה"ל, לא פורסם, 28.9.05).

12.     לאור העובדה שסעיף 4 חל על המבקש, ומכיוון שאנו סבורים כי הוועדה מוסמכת ליתן היתר אך ורק ממועד הפרישה הפורמלי של המבקש, אנו נעתרים לבקשה ומתירים למבקש לעבוד כדירקטור בחברת אלעד החל מיום שחרורו מצה"ל, קרי יום 1.11.07.